בעולם בריאות הנפש נהוג לדבר רבות על טיפול
פסיכולוגי, תזונה מאוזנת או פעילות גופנית עקבית. אך בשנים האחרונות, מחקרים
מתחומי הפסיכולוגיה החיובית, הנוירולוגיה וחקר הזיקנה מצביעים על כלי עוצמתי לא
פחות, כזה שאינו דורש מרשם רופא אך ממלא את הלב בחיוניות: הטיול לחו"ל. עבור
בני הגיל השלישי, היציאה מגבולות המוכר אינה רק "חופשה" או
"טיול" במובן הצר של המילה, אלא תהליך פסיכולוגי שלם הטומן בחובו
יתרונות קוגניטיביים ורגשיים מרחיקי לכת.
הקשר המרתק בין נדודים לרווחה נפשית אינו מתחיל
ברגע העלייה למטוס, ואפילו לא בנחיתה ביעד אקזוטי כמו וייטנאם, יפן או דובאי; הוא מתחיל הרבה קודם: ברגע שבו גומלת
בליבנו ההחלטה לצאת לדרך.
מחקר מפורסם של אוניברסיטת סארי (Surrey) מצא כי שלב הציפייה
(Anticipation) מייצר
לעיתים רמות אושר גבוהות יותר מהטיול עצמו. עבור אדם מבוגר, שחיי היומיום שלו
עלולים להפוך לעיתים לחדגוניים, הזמנת טיול היא הצהרה אופטימית: "יש לי למה
לצפות". עצם הידיעה שיש אירוע מרגש בלוח השנה משחררת במוח דופמין, המוליך
העצבי האחראי על תחושת העונג והתגמול,המגן מפני דכדוך ומפיג תחושות של חוסר תוחלת.
הציפייה היא למעשה ה"אור בקצה המנהרה" שהופך כל יום רגיל ליפה יותר,
פשוט כי הוא חלק מהספירה לאחור.
מעבר לריגוש, תהליך התכנון והארגון מהווה
"חדר כושר" של ממש למוח. בגיל השלישי, שמירה על חדות קוגניטיבית היא
משימה קריטית, ובניית מסלול הכוללת קריאה על היסטוריה של יעד חדש או ניהול לוחות
זמנים, דורשת הפעלה של פונקציות ניהוליות מורכבות כמו פתרון בעיות וזיכרון עבודה.
דוח מקיף של המרכז הגלובלי לבריאות המוח (GCBH) קובע כי טיול הוא מהגירויים המוחיים
החזקים ביותר שיש; המפגש עם סביבה לא מוכרת מכריח את המוח לייצר קשרים עצביים
חדשים, תהליך המכונה "נוירופלסטיות" אשר שומר על המוח צעיר וחיוני.
מעבר לכך היציאה לטיול מחזירה למטייל את תחושת
המסוגלות והשליטה, שלעיתים נחלשת עם היציאה לגמלאות או שינויים פיזיים. היכולת
לנווט במדינה זרה ולתקשר בשפה אחרת מעניקה זריקת מרץ לביטחון העצמי ולחוסן הנפשי.
ברגע שהטיול יוצא לפועל, היתרונות עוברים לממד החושי. המפגש עם תרבויות ונופים
עוצמתיים כופה על המוח שהות ברגע הנוכחי, מעין "מיינדפולנס" טבעי.
מחקרים של איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA) מראים כי לאחר יומיים בלבד של טיול, רמות
הקורטיזול (הורמון הסטרס) צונחות באופן דרסטי, מה שמאפשר למערכת החיסון להתחזק
ולשפר את איכות השינה והחיוניות הכללית.
אחד המרכיבים המרגשים ביותר בטיול הוא תחושת
ה"השתאות"(Awe),
חוקרים מאוניברסיטת ברקלי מצאו כי הצמרמורת שעוברת בנו כשאנו עומדים מול מפרץ
הלונג ביי או עוצמת המדבר באמירויות לדוגמה , מפחיתה רמות של חלבונים דלקתיים בגוף
המקושרים לדיכאון. תחושת הפליאה הופכת אותנו לאנשים רגועים ונדיבים יותר, ומחברת
אותנו למשהו גדול מאיתנו
בנוסף, המסגרת החברתית של הטיול מספקת מענה לצורך
האנושי הבסיסי בשייכות ומפיגה ביעילות תחושות של בדידות, שהן מאתגריו המרכזיים של
הגיל השלישי. כאן נכנסת לתמונה העוצמה של קהילת "סבבים וסבבות " שנוצרה מתוך הבנה עמוקה שהטיול הוא
הרבה יותר מביקור באתרים,
הוא
הזדמנות פז להרחבת מעגל החברים ולבניית רשת חברתית תומכת וחדשה.
הקהילה מחברת בין אנשים בני אותו הגיל, החולקים
תחומי עניין וניסיון חיים דומה, והופכת את המסע לחוויה אנושית עמוקה ומשמעותית.
כשמטיילים יחד בתוך קהילה מגובשת, כל רגע הופך להזדמנות לשיחה, לצחוק משותף
ולתחושת "יחד" חזקה. מחקרים בתחום הגרונטולוגיה מראים כי אינטראקציה
חברתית איכותית במהלך חוויות משותפות מעלה את רמות האוקסיטוצין (הורמון הקשר
החברתי), אשר מפחית חרדה ומעלה את תחושת הרווחה.
בזכות קהילת "סבבים וסבבות", הטיול
אינו מסתיים בפרידה בשדה התעופה; החיבורים שנוצרים בדרכים הופכים לעיתים קרובות
לחברויות אמיצות שממשיכות גם בארץ, במפגשים, בחופשות התוכן המאורגנות ובטיולים הבאים. הידיעה שאתם חלק מקבוצה שדואגת
לכם ושמחה בנוכחותכם הופכת את הטיול לבעל ערך מוסף אדיר, לא רק ראיתם עולם, אלא גם
מצאתם את האנשים שאיתם כיף לחלוק אותו.
פרופ' תומאס גילוביץ' מאוניברסיטת קורנל הוכיח במחקריו כי בעוד האושר מחפצים
חומריים דועך מהר, האושר מהשקעה בחוויות רק הולך ומתעצם עם הזמן. הזיכרונות
והסיפורים הופכים לחלק מהזהות שלנו ול"מחסן אנרגיה" שאליו ניתן לחזור
ברגעים קשים.
לסיכום, התכנון קדימה מסמל בחירה בחיים ובסקרנות.
הטיול הוא לא מותרות, הוא השקעה בבריאות הנפשית ובחיוניות.
אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו למסע הבא לבריאות, לחיוניות ולזיכרונות בלתי נשכחים!